#PSYCHOACOUSTICS פסיכואקוסטיקה
השבוע נדבר על שתי תופעות של פסיכואקוסטיקה שלכאורה הינן מנוגדות אחת לשנייה, אבל למעשה הינם השלכות שונות של אותה תופעה. קודם כל, מה היא פסיכואקוסטיקה? מדע העוסק בתפיסת הצליל ע"י המוח - באופן ספציפי חקר התגובות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות הקשורות בתפיסת הצליל.
בתגובה לצלילים חזקים במיוחד שרירי האוזן המרכזיים מתכווצים ומפחיתים את אנרגיית הויברציות שמגיעות לשבלול (קוכליאה) שהינו החלק שאחראי לתרגום ויברציות לאימפולסים חשמליים שעוברים למוח. למעשה זהו מנגנון הגנה של השרירים על מנת להגן על החלקים הרגישים יותר.
לפיכך, המוח רגיל לפרש צלילים בעלי טרנזיינט חזק ואחריו הנחתה מיידית בעוצמת הצליל כ"צליל חזק במיוחד" גם עם העוצמה ממשית של הצליל אינה חזקה כל כך. זהו טריק שמשתמשים בו פעמים רבות בעיצוב סאונד לקולנוע, עבור סאונדים של פיצוצים או יריות בעלי עוצמת סאונד נתפסת חזקה במיוחד, שאינה גורמת לנזקים ממשיים לאזניים.
לעומת זאת:
טרנזיינטים נתפסים כשקטים יותר מצלילים עם ססטיין ארוך באותה עוצמה. זהו ההגיון שעומד מאחורי השימוש בקומפרסורים. עם "נקמפרס" זנב של מכת תופים "נטעה" את המוח להאמין שהצליל עצמו חזק יותר גם עם הטרנזיינט שלו יישאר באותה עוצמה. זה גם מה שעומד מאחורי חישוב תגובת האר-אמ-אס (RMS ROOT MEANS SQUARE) שהיא אמצעי מתמטי לחישוב עוצמות סיגנל ממוצעות.
תשמרו על האזניים.
דאבל דוט DOUBLE DOT
