#FOODFORTHOUGHT - Planned Obsolescence התיישנות מתוכננת

..."התיישנות מתוכננת (באנגלית: Planned Obsolescence) בעיצוב תעשייתי היא מדיניות של קציבת אורך חייו של מוצר באופן מלאכותי, כך שהוא יהפוך מיושן - בלתי ניתן לשימוש או לא אופנתי - לאחר תקופה קצובה. פעולה זו מטרתה הגדלת הצריכה, על ידי קציבת הזמן עד למועד הרכישה הבאה‏. חברות הנוקטות במדיניות זו מעריכות שרווחיהן מהמכירות הנוספות יהיו גדולים מעלויות המחקר והפיתוח ומהעלות האלטרנטיבית של המוצר החדש....

...קרטל ייצור הנורות PHOEBUS הוא דוגמה חובקת עולם להתנהלות כזאת. מסמכים שנחשפו בגרמניה המזרחית לאחר נפילת חומת ברלין מתעדים מדיניות של השתלטות על הייצור העולמי של נורות החשמל במטרה לוודא הגברת הצריכה שלהן, באמצעות קיצור חייהן. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עם תחילת הייצור ההמוני הגיע אורך חיי הנורה עד 2500 שעות תאורה. המסמכים הסודיים שנמצאו חושפים את ההוראה לקצר את אורך חיי הנורה ל-1000 שעות בלבד, כאשר בתי חרושת שחרגו אולצו לשלם קנסות לקרטל‏..."

ויקפדיה, ערך "התיישנות מתוכננת"

אם נעשה השלכה לעולם המוזיקלי, מופרכת ככל שתהיה, האם ניתן למצוא איזשהי הקבלה בין הסימפטומים האלה של העולם התעשייתי לבין סצינת המוזיקה האלקטרונית השוקקת והמתחדשת? בפועל, קיימים לייבלים רבים של מוזיקה אלקטרונית שמחתימים טראקים בהעברת בעלות ומשלמים עליהם תמלוגים לתקופה של כשלוש שנים בלבד, מתוך הנחת יסוד ששלוש שנים הם טווח זמן שבו הטראק מפסיק להיות רלוונטי.

כמובן שפועל יוצא של תכונת ההתחדשות הזו היא תשומת לב מוגבר להלך הרוח החברתי, האופנות המשתנות, מצב הרוח ואפילו שינויים פוליטיים וחברתיים, מה שנקרא "להיות עם האצבע על הדופק", אבל האם הגענו למצב שבו מוזיקה שלה מיוחס עומק תרבותי כה רב הופכת כמעט שוות ערך לפסולת, מוצר שאורך חייב קצוב מלכתחילה ואנו מתגאים כששנים מספר לאחר שהוא מת, עוד לפני שמישהו שם לב שהוא נולד, אנחנו ממחזרים אותו...?

"...יוצר פלוני אלמוני עיבד מחדש טראק ישן שלו משנת 2010..."

האם גם כשאנחנו יוצרים, אנחנו נותנים כבר סוף למשהו בעת שהוא בשלב ההתחלה?

*אין במאמר זה משום נקיטת עמדה כלשהי, אלה הן רק נקודות למחשבה*

יצירה מהנה

דאבל דוט

#foodforthought #plannedobsolescence #music #electronicmusic